יום חמישי, 29 בינואר 2015
Penguinos
בעצב רב עזבנו מאחורינו את אושוויה, את ההוסטל ואת מנהל ההוסטל שהפך לחבר טוב.
פנינו לפונטה ארנס שם הלכנו לראות פינגוינוס!
בדרך לפונטה ארנס עלינו על מעבורת מגניבה שהעבירה את האוטובוס שלנו מצד אחד של התעלה לצד השני (כי אם תסתכלו על המפה תווכחו לדעת שכל האזור הדרומי הזה של צ'ילה ארגנטינה בעצם כולו איים איים), וצילמנו עבורכם תמונות של מכוניות ומשאיות מועמסים על סירה שעושה הלוך ושוב!
ביקרנו במושבת פינגוינים קטנה יחסית של 100 פינגוינוסים שחיים בקנים חפורים בקרקע ממש על הים.
ראינו אותם מתקלחים ומנסים למצוא דגים בים
והחלק המיוחד הוא שכדי להגיע לים הם הולכים בתוך שבילים, בטור אחד של פינגווינים מאד חמודים, כל זאת כדי להגיע לים.
לעולם לא תמצאו פינגוין הולך מחוץ לשביל!
חזינו בעופות המצחיקים, שלא יודעים לעוף וגם ללכת קצת קשה להם כי הרגליים קצרות אז אם יש צעד גדול זה רק בקפיצה קטנה! היה חמוד ומיוחד!
Tierra del Fuego - ארץ האש
הטיול השלישי ואחרון שלנו באזור אושוויה היה ביקור של יומיים בפארק הלאומי - TIERRA DEL FUEGO- ארץ האש, או בעצם סוף העולם. טיילנו לאורך החוף הדרומי בין יערות וברווזים ופגשנו במגדלור הדרומי בעולם כנראה. בעיקר הופתענו לגלות שגם כאן יש איזור כרית עשיר בבעלי חיים (כרית זה אזור ביניים שנחשף בשפל לאוויר ובגאות הים מכסה אותו שוב וכך מתקיימים בעלי חיים מיוחדים שצריכים להתמודד עם התנאי קיצון האלו-פוסט בהמשך).
אז חקרנו קצת וצילמנו והשווינו למה שאנחנו מכירים מים סוף.
ישנו בקמפינג בפינה שקטה ופסטרולית על הדשא, ומכיוון שזה טיול קצר וקליל התפנקנו בפסטה עם פטריות אמיתיות ויין מקרטון.
את היין חלקנו עם חבורה נחמדה של אמריקאים,צרפתים וארגנטינאית אחת שפגשנו בקמפינג.נפלנו על מזג אוויר הכי טוב שהיה לנו עד אז באושוויה והיה טיול נעים וטוב.
יום שלישי, 13 בינואר 2015
אסאדו, טיולים ומה שבינהם
האסאדו הגדול!
לפני היציאה מההוסטל לבירורים שונים, הבחנו בבלוח מחיק בו כתוב: "Asado Internacional" כמובן שישר נרשמנו.
בשעה 21:00 התחלנו להריח ריח של מדורה. יצאנו בעקבות הריח לחצר וראינו את המארגנים מדליקים מדורה,שותים בירה, מכינים את הבשר ואת הצ'ימיצ'ורי. לאט לאט התאספו עוד ועוד אנשים שנרשמו ומצאנו את עצמנו בתוך מסיבת בשר גדולה. אסאדו זה לא סתם בשר על האש, זה מפגש חברתי. אנשים באים, הבשר יושב לו על האש לאט לאט, ובזמן הזה אנשים מתאספים סביב האש. שותים, מדברים וצוחקים.
מתוך אולי 15 חבר'ה שניים דיברו אנגלית והשאר ספרדית, אז דיברנו הרבה עם הידיים, עם הבעות פנים ומתורגמנים. בשלב הראשון יצא "פאנאצ'ורי"- לחם עם צ'וריסוס וצ'ימיצ'ורי ביתי, בשלב השני אותו דבר רק עם חתיכת סטייק. בערך ב23:00 התיישבנו סביב השולחן ויצאו מגשי עץ מלאים בבשר בקר.
ולקינוח ב1:00 בלילה יצא הכבש, נתח ענקי של צלעות כבש עסיסיות במיוחד עם שומן נוטף מהן, נשאר הרבה בשר ולמחרת הכינו תבשיל צלעות כבש מהבשר שנשאר.
היה לילה גדול של אווירה טובה סביב האש, אנשים מיוחדים מכל העולם והבשר הכי טוב שאכלנו אי פעם.
לגונה אזמרלדה ותצפית מדיו
יצאנו לטייל בלגונה איזמרלדה, הטיול הראשון שלנו. לקח לנו בערך ארבע שעות הליכה הלוך וחזור, בדרך חזרה לעיר הורידו אותנו באחת השכונות הקיצוניות ומשם טיפסנו לגובה של כמעט 1000 מ' לתצפית על אושוויה והאזור. את החלק הראשון של היום עשינו עם כמה ישראלים שחלקם יצאו איתנו גם לטרק ביום שלמחרת. כל הדרך ללגונה ליווה אותנו "Pero" או כלב בספרדית.
הגענו ללגונה אחרי קצת הליכה בבוץ ומעבר על גשרים מאולתרים.
הלגונה גדולה ומדהימה, מוקפת פסגות מושלגות וחופיה נראים כמו חופי ים באילת.
התצפית לאחר מכן הייתה מדהימה ביופיה, העליה הייתה יחסית ארוכה וקשה, הסימון לא היה כל כך ברור אבל "חכם השביל מן ההולך בו", ופשוט המשכנו עם השביל עד שיצאנו מהיער.
המשכנו לטפס על מה שנראה לנו כסלע צפחה והנוף היה משוגע.
בדרך פגשנו כמה וכמה אנשים שכולם היו מקומיים מאושוויה ושמחנו לראות אנשים שיוצאים לטייל בסביבת הבית שלהם.
טרק "שביל/מעבר הכבשים"
הטרק הראשון שלנו ביבשת הזו נקרא la paso de oveja כשאובכה משמשעותו כבש. טרק של יומיים, שאליו הצטרפו אלינו שלוש בנות. הטרק הראשון היה מעולה, לא קל מדי אך לא קשה מדי, למדנו קצת איך להסתדר כשמטרקים בקור, איך מסתדרים ביערות, למדנו שהציוד שלנו מספיק טוב לשמור על החום שלנו גם כשבחוץ יורד שלג.
בעיקר ראינו נופים מדהימים ומגוונים.
הטרק סובב את ההרים שמקיפים את אושויה.
ביום הראשון הלכנו בעיקר בתוך יער ובוץ ולקראת סוף היום התחלנו לעלות לנקודת הלינה ליד לגונה פשוט יפיפייה שבה ירד עלינו שלג לסירוגין מהערב עד הבוקר. ביום השני הלכנו רוב היום כשהנוף פרוש לפנינו ולא בתוך יער שלפעמים מרגיש קצת סגור. עלינו מהלגונה לקו פרשת מים ומשם הלכנו לאורך שביל מצוקי כשמולנו הים עד שיצאנו מהעמק והלכנו לכיוון אושוויה. לעיר הגענו עם טרמפ של עובדי רכבת.
תמשיכו לעקוב אחרנו,
אוהבים,
מאיה ואייל
נ.ב
עדכנו את התמונות.
יום שישי, 9 בינואר 2015
Our first day in Ushuaia
נחתנו באושואיה קצת מעופפים כנראה כי לא הזמנו מקום לישון מראש. (יותר נכון מאיה בבוקר חשבה שהיא הזמינה עם הספרדית המתקדמת שלה אבל כנראה שאמרו לה שאין מקום והיא פירשה זאת ליש מקום!)
וכך מצאנו את עצמו מסתובבים בעיר הדרומית ביותר בעולם במשך שלוש שעות, דופקים על כל דלתות ההוסטלים בעיר הזאת בחיפש אחר חדר, כשעל כל דלת מודבק שלט "אצלנו מלא!".
בסופו של דבר הגענו להוסטל עם איש נחמד שהבין את הצרה שנקלענו אליה ונתן לנו לפרוש את האוהל שלנו בחצר ולהשתמש בכל מה שאנחנו צריכים בהוסטל!
היום אנחנו מחפשים לנו סירה שתיקח אותנו לאנטרקטיקה בחצי מחיר. (מסתבר שהגענו בזמן רע כי ספינה אחת התקלקלה וכל מחירי אנטרטיקה קפצו)
בנוסף אנחנו מנסים לברר על טרקים וטיולים באיזור: כרגע בתכנית-1.שביל הכבשים 2.לגונת איזמרלדה 3.הר מרשל הצופה על העיר.
מתגעגעים
מאיה ואייל
נ.ב,
העלנו תמונות חדשות,
מוזמנים להתרשם.
יום שלישי, 6 בינואר 2015
פוסט פתיחה: המסע לדרום אמריקה החל את צעדיו הראשונים
נחתנו במדריד קצת עפופים והתחלנו לנסוע ישר במטרו למרכז העיר שם התחלנו ללכת במטרה אחת ברורה- למצוא פאיאייה - מאכל מקומי של אורז אפוי עם פירות ים! . בדרך למטרה גילינו שזה טוב ויפה לדעת לשאול את השאלות החשובות בספרדית, אבל אחר כך צריך להבין גם את התשובות! הפאיאיה הייתה נהדרת וגם הבירה לצידה ושאר היום המשיך בשוטטות (לפעמים במעגלים) אחר ריחות ומראות, הגענו לשוק צבעוני ושוקק חיים בלב פלאזה דה מאיור מלא במאכלי ים שונים, בשרים בצורות שונות, טאפאס וקינוחים.
חזרנו לשדה וחיכינו וחיכינו, חיכינו לטיסה לבואנוס וכשסוף סוף עלינו, את רוב הטיסה בילינו בשינה. נחתנו בבואנוס לחלוטין עירניים כאילו לא היינו ערים שתי לילות ברצף כמעט ועוד לפני שהספקנו לצאת מהשדה אייל איבד את מאיה! מאיה בסך הכל הוציאה כסף מהכספומט, אייל הסביר לה לאן הוא הולך וכשחזר לא הייתה שם, הלכה לה לחפש כספומט אחר שעובד ונזכרה לצאת משם 20 דקות אחר כך! במשך 4 שעות שלאחר מכן התברברנו בשפה ובנסיעה באוטובוס לדריו, חבר של אייל מקצרין שגר בבואנוס. וכאן נסיים לעכשיו, בפעם הבאה שיעלה פוסט כנראה שהנופים יהיו קצת יותר פראיים והחוויות מלאות ברבורים, צחוקים, תהיות והמון שמחה (בתקווה שהפוסט הבא יהיה בדרך לאנטארקטיקה!)
לגבי תמונות מי שרוצה לראות תמונות שיעבור לדף מדריד, בואנוס איירס, אושוואויה - ספרד,ארגנטינה.
נשיקות,
מאיה ואייל
הירשם ל-
רשומות (Atom)